alternative-zine.com

ביקורות

Neal Morse: Sola Scriptura & beyond (DVD)
Neal Morse - Sola Scriptura & beyond (DVD) - [Radiant Records]

2008-09-21

"ניל מורס נותן הוא מקור השראה בשבילי, כמוזיקאי, כחובב מוזיקה וכאדם". המשפט הזה הוא הראשון שעלה לי בראש בזמן הצפייה בהופעה החדשה של ניל מורס – "Sola Scriptura and beyond". לקח לי זמן לרשום את זה על דף, כי חשבתי שזהו משפט שצריך לתת לו את מלוא הכבוד ולהבין אותו במלואו לפני שמעזים לכתוב אותו. גם אחרי הבנת המשמעות המלאה שלו, אני עדיין מרגיש שזהו המשפט הנכון לפתוח איתו את הביקורת הזו.

Sola Scriptura and beyond הוא ללא ספק אחד מתיעודי ההופעה החיה השאפתניים והמרשימים ביותר שראיתי בזמן האחרון. מורס בוחר קטעים מתוך כל אלבומי הסולו שלו כולל ביקור קצר לימי ספוקס בירד וטרנסאטלנטיק, כמו כל דבר שמורס עושה, הוא לוקח אותו לקיצון.

הדי וי די נפתח עם The Creation, יצירה אפית של 18:22 דקות שפותחת את האלבום One. ואחריה במחווה רטרוספקטיבית השיר "The good don't last too long" מהתקופה היחסית מוקדמת של ספוקס בירד ו Open wide the flood gates, שנמצא באלבום האחרון שעשה ניל עם הלהקה. בזמן שחלק יראו בזה כמחווה יפה לעבר, זוהי בעצם נקודה אחרונה לתפוס אוויר לפני שצוללים פנימה לתוך גרסא כמעט מלאה של האלבום החדש Sola scriptura. הלהקה מבצעת שלושה קטעים מתוך הארבע (זה הקטע של החמש דקות שהם מעדיפים לוותר עליו), שמסתכמים בכמעט כשעה שלמה של מוזיקה. הנועזות לבצע אלבום כזה מצריכה המון אומץ. לבצע את זה כמו שהם מבצעים, מצריך המון כישרון.

לגרסה החיה של Sola scriptura עוקבת מחרוזת מהאלבום "Question mark" ומשם במהירות הישר למעמקי הרגעים המובחרים מTestimony. למי שמכיר את החומרים מבין שכנראה זה הרגע שבו הוא מנסה לתפוס אוויר בתוך הסט ליסט האימתני והמרשים הזה. לראות את זה בהופעה, אפילו מעלף יותר מאשר שאפשר לדמיין את זה. ההופעה נסגרת בשיר של טרנסאטלנטיק "We all need some light now", ו "Wind at my back" של ספוקס בירד.

חומרי הבונוס מלאים בצילומים של מאחורי הקלעים של מסיבוב ההופעות ואני מאמין שכל מעריץ של ניל יהיה יותר ממסופק מרמת ההשקעה האישית שיש במארז הזה. זוהי בהחלט מחווה נפלאה למעריצים. מי שעוד נשאר רעב לעוד, אולי יגיע לסיפוקו עם תשע קטעים מתוך סיבוב ההופעות של האלבום "סימן שאלה".

הלהקה שמלווה ניל בדי וי די מדהימה אותי עם הנגינה המדויקת שלהם והאינטרפרטציה של החומרים המוקלטים. המוזיקה הדוקה, מרגשת ומפעימה לא פחות מהאלבומים. כל נגן מרוכז ומפוקס על הנגינה שלו מבלי לפגוע בקשר שלו עם הקהל, או ברעננות של ההופעה.

הגיטריסט פול ביאלוויז בהחלט מדגים כמה תעלולי גיטרה ומגיע לשיאים בעיקר בקטעים מהאלבום Sola Scriptura. הוא אולי נראה צעיר, אבל עם החולצה המגניבה שלו של "Child in progress" והמבטים הקשוחים שהוא משלח לאורך ההופעה אפשר לראות את ההשפעות של ג'ון פטרוצ'י על הנגינה שלו, וכנראה גם על הטעם המוזיקלי שלו. הרגש שפול משדר על הגיטרה והתחושה שהוא מעביר תוך כדי הסולואים האיטיים וגם המהירים מתעלה בכמה רמות על אליל הגיטרה שלו.
קולין ליינר נצמד לתפקידי התופים של מייק פורטנוי ונשאר נאמן לביצועים המקוריים. למרות המראה הרגוע שלו מאחורי התופים, הוא תמיד נראה כמעט כאילו אינו מתאמץ, הוא מצליח לשמור על חילופי המקצבים ומפציץ בתפקידי תופים מרשימים.


כל חברי הלהקה תורמים את קולם (מלבד המתופף קולין והקלידן הנק דוסט), אבל זו ג'סיקה קומן, אשר תורמת את חלקה בקלידים ופרקשן בנוסף לשירה שלה שמאירה את הבמה. היא יפה, מוכשרת ומלאת חן, והפנים המחייכות שלו והמרץ שהיא מפגינה לאורך ההופעה הופכים את ההופעה להרבה יותר זורמת ומושכת.


הדי וי די הוא תצוגה מרשימה כישרון, יכולות נגינה מרשימות, כנות מחמת לב וכמו שאפשר ללמוד מהסרט הדוקומנטרי המצורף – חברות אמיתית. על הבמה הלהקה נראית שמחה ובהחלט מרגישים שהאנרגיות הללו נשפכות אל תוך הקהל, שמשתלהב חזרה. אם אתם מחפשים דרך להחזיר את אמונכם בדי וי די של הופעות, תנו ל Sola Scriptura and Beyond הזדמנות, הסיכוי הגדול הוא שתמצאו בו את מבטחכם.

רועי פוברצ'יק



 
blog comments powered by Disqus