V.A. - Viva La Bands – Volume II - [Ferret Music]

2008-03-18

תהרגו אותי אם אני מבין למה באם מארג'רה הוא סלבריטי אמריקאי מוכר. הוא לא ממש עשה שום דבר משמעותי שנראה לי שעושה אותו ראוי למעמד. הוא אמנם סקייטבורדר מוכר, השתתף בסדרה Jackass (עוד אסופה של אנשים מוכרים ללא סיבה) וגם קיבל סדרה מצליחה משלו ב- MTV שלא עוסקת בשום דבר, אבל מעבר לזה אני רואה בדיוק למה הוא יכול להיות סוג של משיח מטאל מודרני שמוציא מזו הפעם השנייה אוסף של להקות מטאל שמשמש כמו סוג של פסקול לסדרה הנמשכת שלו.

בעיקרון יש מין החיובי בפעילות שלו, הוא אכן מביא מטאל מסוגים שונים לאותם המוני צעירים פוחזים שללא דיסקים כאלו עלול להקשיב להיפ-הופ מחורבן או דאנס-פופ נחות שחברות התקליטים מחרבנות עלינו בכמויות, אבל גם אי אפשר להתעלם מזה שהוא לא בדיוק מגלה לנו את אמריקה כאן. מדובר בלהקות מצליחות בזכות עצמן מהגל החדש של עולם המטאל, ולא מטאל מסורתי ובלתי מוכר בעליל שאכן יש צידוק להכיר אותו לדורות של צעירים.

הדיסק הנ"ל כולל הרבה להקות טובות, ולצידן מבחר של זבל שעדיף שלא לשמוע לעולם.
הוא מתחיל עם אחת מלהקות הסטונר/בלוז-רוק/מטאל הטובות שקיימות – Clutch, שמפגיזים עם השיר המעולה King Of Arizona, וכאן אכן מדובר בלהקה שטוב אם כל אמריקאי ממוצע יתחיל להכיר.
לאחר מכן In Flames עם שיר שהוא בינוני בדיוק כמו רוב החומר המאוחר יותר שלהם, ואז פורצים Children Of Bodom בעוד הפגנת יכולת שמזכירה לכולם למה הם אחת הלהקות המוצלחות והמצליחות במטאל האירופאי.

משם יש לנו שני שירים זבל של להקות לא-מטאליות, ואז כמה קטעים חזקים של להקות כמו Gwar האדירים, Dimmu Borgir, The 69 Eyes – להקת הגות' מטאל הפינית, וגם מלכי הדת' הברוטאלי Malevolent Creation, נשמע מצוין, לא? רק שזה מחובר בשירים של זוועות כמו Melody Club (פופ אירופאי נורא), Kill Hannah ו- Priestess, שזה חרא נוזלי בבקבוקים.
מעבר לדיסק המוזיקלי יש גם DVD שכולל קטעים נבחרים של השטויות שמרג'רה עושה והפך להיות מפורסם ללא הצדקה בגללם.

אז לסיכום, זה עדיין מאמץ ראוי לציון כי הוא כולל כמה להקות לא רעות, כאוסף מטאל זה כשלון לא קטן כי הוא מכיל למעלה מ- 50% זבל, אבל כמוצר שמכניס קצת מטאל טוב להמונים זה דווקא לא רע.

אלון מיאסניקוב