2008-03-16
במבט ראשון לא ציפיתי ליותר מדי מהאלבום הזה, והכול בגלל התמונה של חברי הלהקה על העטיפה של האלבום. הם נראו לי צעירים, צעירים מדי. צעירים ברמה של גיל-תיכון, ומהניסיון שלי זה מתכון לשחצנות בנגינה שלא מגובה באיכות אמיתית שרק שנים של נגינה וכתיבה יכולות להביא.
אני חייב לומר שלא רק שהופתעתי לטובה, אלא ממש הוכיתי בתדהמה עד כמה החבר'ה האלה הצליחו להביא כאן אלבום פאוור מטאל מלודי איכותי, והם אמנם אמריקאים, אבל הם עשו כאן פאוור אירופאי מאד, עם יכולת טכנית גבוהה, שעובד כמעט בכל הרמות.
בעיקרון ההרכב הזה מבוסס על הכישרון של שני אחים בשם ג'ייסון ושון ואנק. את שון אני מכיר מההרכב השני שבו הוא מנגן – וותיקי הפאוור האמריקאים
Wretch, שאת אלבומם ביקרתי
כאן לפני יותר משנה.
הוא נגן ליד חזק מאד שיודע להשתמש בכישרון שלו ברגע הנכון ובמינון הנכון, והוא עושה דבר דומה כאן, בלהקה שהוא חולק עם אחיו.
אחיו ג'ייסון הוא גם גיטריסט, וגם סולן מוכשר עם קול מלודי חזק, שסוחב יפה את השירים. מלבד שני האחים גם שאר חברי הלהקה, ללא ספק צעירים כמותם ואולי אפילו יותר, עושים פה עבודה יפה. חטיבת קצב טובה וקלידן שנותן מלודיות רקע מבלי להשתלט על כל המיקס כמו שכמה קלידנים מעצבנים נוטים לעשות.
האלבום נפתח עם שיר טוב בשם Fires Wrath, שבו שילוב טוב של פאוור עם מלודיה חזקה, אבל לא קרוב אפילו למשהו שיפיל אותי. ההפלה הגיעה בשיר שאחריו, Rise Of Daemon , שהוא שיר פאוור מעולה, עם ריף טוב מאד, מלודיות מרשימות, שילוב כמעט בלאק-מטאלי של הקלידים והגיטרות, ובעיקר הפגנת שירה מעולה של הסולן ג'ייסון ואנק.
הלהקה ממשיכה ולא יורדת ברמה באף אחד מהשירים, כולם טובים מזה שפתח את האלבום. הם גם דואגים להכניס מספיק גיוון ואופי שונה לכל שיר כדי שתרגיש שיש פה מספיק בשר לאלבום רציני.
השיר Shadow Of Revolution נוטה לכיוון כמעט ט'ראשי, מהיר ועצבני במיוחד, ואילו השיר Time Out Of Mind הולך לכיוון קצת יותר פרוגי, ובו חברי הלהקה מפגינים את היכולת הטכנית שלהם באופן שמותיר תחושה שלמרות הגיל – הם בוגרים מספיק כדי ליצור מוזיקה זכירה וטובה.
הוכחה שאי אפשר לשפוט ספר על פי כריכתו, החבר'ה האלה הם בהחלט דוגמה מהטובות ביותר ללהקת פאוור אמריקאית צעירה שעושה משהו שווה ההאזנה. כל מי שאוהב את המטאל שלו מלודי מוזמן לתת להם האזנה.
אלון מיאסניקוב
