2005-12-19
אני מניח שמרבית חובבי המוזיקה הישראלים יזהו קודם כל את Daniel J כבנו של נגן הסקסופון הישראלי האולטמטיבי ירוסלב יעקובוביץ', כן, זה מ"זהו-זה" ועוד מיליון אלבומים ישראלים בערך.
מסתבר שכרגי ירוסלב חיי בארה"ב, ובנו, Daniel הוא אמן מוכשר בזכות עצמו, שבאלבום הבכורה שלו שר, מנגן על גיטרה, תופים, בס, וגם הפיק אותו.
בגדול הייתי מגדיר את האלבום כפרוג מטאל, אבל יש בו גם נגיעות של גרנג' ורוק, עם לא מעט רגעים שקרובים לפרוג-רוק של שנות השבעים, בכל מקרה, יש בו גם הופעות אורח מעולות של ירוסלב עצמו, וגם של איש Dream Theater – Jordan Ruddess, אחד הקלידנים המובילים בעולם, שתורם מספר קטעים מרשימים ביותר.
אין עוררין שהרמה המוזיקלית של המוזיקאים באלבום היא מהגבוהות ביותר, ובראשה נגינת הגיטרה של J עצמו, מלבד יצירת כמה ריפים כבדים וטובים הוא מרביץ לידים ווירטואוזים שלא נופלים מאלו של הגיטריסטים הטובים ביותר, ואם בשיר הראשון הוא נשמע כמו John Petrucci, אז בשיר השני הוא נשמע קרוב יותר בסאונד לנגינה של Steve Vai, והוא מפגין גם השפעות קלאסיות יותר בשירים כמו End Of Summer שהוא גם אחד הקטעים באלבום שבאופן כללי מראה צד נוסף שלו כמוזיקאי.
Black מכיל גם את הנקודות החזקות שלו כמוזיקאי, וגם את הדבר היחידי שמחליש מידי פעם את השירים, מצד אחד ריף חזק מאד, קרוב לגראנג', ומצד שני השירה שלו, שלמרות שיש בה קצת Mike Patton, דבר שהוא תמיד חיובי, לפעמים נשמעת קצת חד גונית, דבר שאני מעריך שעוד קצת נסיון ועוד קצת כתיבה ישנו.
דבר אחד בטוח, הבחור בדרך לדברים גדולים מאד, אם באלבום ראשוני בגיל צעיר הוא מצליח להגיע לכזאת רמה, אין ספק שצומח פה מוזיקאי ברמה בין לאומית מהגבוהות ביותר, ואני לא אתפלא גם לשמוע אותו עושה הופעת אורח באלבום של Dream Theater, אולי כדי להחזיר טובה ל Rudess.
אלון מיאסניקוב
