2005-12-13
ניל מורס, הוא אחד האומנים ששינו את חייהם בצורה הדרסטית ביותר, ונתנו לחיים שלהם לזרום וקיוו לטוב, מורס, לשעבר מנהיג להקת Spock's beard (להקת רוק מתקדם אמריקאית מהמצליחות יותר בתחום) עזב את הלהקה עקב התגלות דתית שהייתה לו בזמן הקלטת האלבום המופתי שלהם "snow" כמו כן פרש מפרויקט העל שלו עם מתופף Dream Theater מייק פורטנוי, גיטריסט הFlower kings רוינה סטולט ובסיסט Marilion פיט טאוורוס.
מאז פרש מאותם הרכבים הקדיש את עצמו לאלוהים ומוזיקה המוקדשת לאלוהים, הוא הוציא את האלבומים הלא פחות ממצוינים Testimony הכפול שסיפר את סיפור חייו שלו עצמו, ואת אלבום הקונספט one שמספר על הפרידה של האדם מהאל והחזרה אליו, בשני הדיסקים האלו הצטרף אליו מייק פורטנוי והבסיסט המצויין רנדי ג'ורג'. ביחד הם סיפקו אלבומים שרק מתעלים כל אחד על זה שבא לפניו.
האלבום החדש של מורס, גם הוא קונספט, קצת יותר מתוחכם, קצת יותר מסובך, וקצת יותר מוצלח מקודמיו (וזה הרבה להתעלות). האלבום החדש דן בסוגייה תנכ"ית שהיא ארון הקודש של ה' ומהאהל הגדול שמשה הקים סביבו, ועל הדמויות הקשורות באירועים תנ"כיים אלו.
לפרויקט הזה מורס אסף סביבו מאין סופרגרופ של עולם הרוק המתקדם, ויצר יצירת מופת בלתי מעורערת, להלן הרשימה: מייק פורטנוי וג'ורדן רודס של Dream theater רוינה סטולט של הflower kings אלן מורס (שהוא גם אחיו של מורס ושותפו לשעבר לSpock's beard ), ולבסוף לא אחר מסטיב האקט, הגיטריסט האגדי של ג'נסיס.
ועכשיו אחרי כל ההכנה הזאת, למנה העיקרית –הדיסק
האלבום הוא קונספט, אשר כולו מורכב בתבנית של יצירה קלאסית במיטב המסורת של הרוק המתקדם, עם מוטיבים חוזרים ומתפתחים, האלבום מתחיל בפסנתר ומציג את המוטיב הראשון בשיר the temple of the living god משם מתפתח לקטע אינסטרומנטלי מצויין, אנרגטי ומלא ריפים חזקים כהרגלו.
כל קטע באלבום הוא ענק, בזכות עצמו ובזכות החיבור שלו לשאר האלבום.
Another world הוא שיר עם כמה מהמלודיות שירה המגניבות יותר שיש, מלא בציטוטים מהתנ"ך שמשתלבים בצורה מצויינת עם המוזיקה.In the fire מכיל את האחד התפקידי גיטרה היותר מיוחדים שיש, וקטעים אינסטרומנטלים מסחררים, solid as the sun מלא בתחושה קצת ג'אזית ופזמון שדי מזכיר לי את סטינג האמתי, השיר שאחריו הוא קטע מקהלתי נדיר ביופיו, outside looking in הוא אחת הבלאדות היפות של עולם הרוק המתקדם העכשווי, וככה כל שיר מחזיק בתוכו קטעים יותר ויותר מיוחדים שאני נמנע מלפרט עקב חוסר רצון להימרח פה על עמודים שלמים של הסברים למה כל אחד מהם מצויין והם כולם מצויינים.
האלבום והעטיפה שלו שניהם מושקעים ומלאים ברמזים לגבי הקונספט, הסיפור מסביב, ואפילו איזה נגן מנגן איפה מוסתר שם בצורות שונות ומשונות, ניל מורס ממשיך להתפתח עוד ועוד ורק משתבח עם הזמן, המילים שלו נהיות יותר רציניות, קצת יותר עמוקות, מוותר על משחקי קולות שעשה בעבר, ובעיקר מביא פה יצירה מורכבת מוזיקלית, קונספטואלית, ובו זמנית נעימה לאוזן וקליטה.
ניל מורס הוא סוג של יין שקשה להאמין שיוכל להחמיץ אי פעם, רק משתבח מפרויקט לפרויקט, ולמרות שיש אנשים שמתחברים אליו פחות בימינו בגלל הטקסטים הדתיים, אי אפשר להתכחש למוזיקה המצוינת שהוא עושה, אחד מאלבומי הרוק המתקדם הטובים ביותר של השנה, אם לא הטוב ביותר.
רועי פוברצ'יק
