__big.jpg)
2005-03-21
כבר כמה חודשים שדניאל גילדנלאו מוסיף שמן למדורת הציפייה של המעריצים מהדי וי די הראשון של הלהקה. הדי וי די הוא תיעוד של ההפקה הבימתית המקורית של אלבומם האחרון, שגם טווה ציפיות רבות לפני שחרורו, BE.
האלבום עצמו עורר ציפיות רבות לפני שחרורו וכאשר יצא הפך להיות אלבום שנוי במחלוקת בעיני רבים, חלק שיבח אותו וטען כי הוא יצירת מופת בעוד חלק אחר טען שהוא אכזבה.
אני אישית חושב שזה אחד האלבומים העמוקים ביותר ששמעתי מבחינת קונספט, ובהחלט עמד בציפיות הגבוהות שלי, הוא נתן קצת גיוון לאופי הלהקה והראה אותם באור קצת שונה.
לפני יציאת הדיסק, נערכו מספר הופעות עם במה שנעשתה במיוחד בשביל ההופעה והקונספט של הדיסק, ומכיוון שבמה כזאת לא תיתכן בסבב ההופעות הגדול יותר של האלבום, דניאל החליט שהאירוע שווה הנצחה בדי וי די.
ההופעה התרחשה באולם יחסית קטן, עם במה שמורכבת מכמה מפלסים ובריכה של 4 מטר על 4 מטר במרכזה (שבה דניאל מבלה חלק ניכר מזמן ההופעה ומשלב אותה בקונספט המסובך של הדיסק). מסביבה משולבים הנגנים של הלהקה וחברי התזמורת הקלאסית שמופיעה איתם שעונה לשם "the orchestra of eternity", פרדריק, קלידן הלהקה מוותר על השימוש בסינטיסייזרים, ומשתמש אך ורק בפסנתר ובצ'מבלו.
בגלל שזוהי גרסה קודמת לדיסק, ישנם כמה שינויים בעיקר במילים, המוזיקה כמעט ולא השתנתה אך המעריצים בטוח ישימו לב מהר מאוד למה השתנה שם.
ועכשיו למנה העיקרית!
בגלל הקונספט המסובך והניסיון של גילדנלאו להעביר אותו בכל דרך אפשרית, יש שילוב מרובה בין קטעים מההופעה וקטעי ווידאו משולבים (שיש לציין שמי שנוכח בהופעה לא רואה אותם-אין מסך וידאו מאחורה כמו שלרוב יש). מה שלעיתים פוגם קצת בחוויית הצפייה של ההופעה, השילוב לפעמים קצת מוגזם ונותן תחושה שאולי גילדנלאו לא בוטח בהופעה של עצמו שתעניין את הקהל בבית אז הוא מרגיש צורך לחפות על זה עם המון סרטונים, ויכול מאוד להיות שבמאמץ להסביר את הקונספט (שגילדנלאו ציין בכמה וכמה אירועים שהוא הרגיש שאין מילים קיימות כדי לתאר את מה שהוא רצה לתאר בקונספט) הוא ניסה כל דרך לירית\ויזואלית שיכל להשיג, שזה בעצמו הישג לא מבוטל.
כמו כן, עקב ריבוי הקולות והדיאלוגים שיש בדיסק, שאין דרך להביאם לבמה, ישנם פלייבאקים של חלק מהדיאלוגים (הפתיחה של ,Vocari Dei I am וכדומה) כמו כן, בשיר dea pecuniae הזמרת המקורית של הקטע לא מגיעה ובמקומה יש פלייבאק וחיפוי בימתי מצד הלהקה והנגנים.
אבל לכוס הריקה הזאת יש צד מלא מאוד.
ההופעה מתקיימת באולם די אינטימי, עם קהל שיושב ומאזין ליצירה, והביצוע של האלבום הזה על הבמה בהחלט מקנה לזה את התואר "יצירה", הבמה והתאורה מושקעת ביותר וגילדנלאו נותן הופעה בלתי נשכחת שלאורכה הוא מחליף תלבושות, מצבי רוח ואופי.
לאורך ההופעה הוא ממחיז את הקונספט בדרכים שונות, בין אם זה להיכנס לבריכה ולהמחיז את הרס העולם כאשר הוא יוצא ממנה רטוב כולו ושר את אחד השירים היפים ביותר של הלהקה iter impius. כאשר הוא מחליף לחליפה ומשקפי שמש אופנתיים בשיר dea pecuniae (יש כאלו שיזהו את החליפה ומשקפי השמש מהחוברת המצורפת לאלבום).
ובסוף השיר כאשר במקום להשתמש באפקט זכוכית נשברת כמו שיש בדיסק הוא מנפץ כוס יין לתוך המיקרופון והוא רק ממשיך וממשיך להפתיע.
אפשר לראות עד כמה כל הלהקה מאמינה במה שהיא עושה תוך כדי שהיא מבצעת את הקטעים בשלמות. כולם מראים ריכוז מדהים והתמסרות מוחלטת למוזיקה ולקונספט.
מה שנחמד לראות זה את פיזור הנגנים והכלים ברחבי הבמה. ישנם הרבה כלים שנשארים במקום לדוגמא כל מיני כלי פרקשן שמפוזרים להם ברחבי הבמה וכל נגן מתישהו עובר ומנגן בהם, גיטרות בכיוונים שונים ובאופי שונה גם כן ניצבות על סטנדים שונים והלהקה והתזמורת מעורבבים אחד בשני מה שנותן יותר תחושה של שייכות ושלמות לעומת הרבה להקות שמציבה את התזמורות מאחורה או ברקע.
ההופעה הזאת נוגעת בעיקר בסקרנות, קשה לתאר את התחושה כשרואים את ההופעה ולהסביר בדיוק מה כל כך מיוחד בה, אבל יש בה משהו מכשף, השילוב של האווירה, המוזיקה, והשוק מחלק מהדברים שהולכים שמה על הבמה משאירים אותך מרותק למסך בציפייה לראות מה קורה הלאה, ובצפייה השנייה יש פשוט רצון בלתי נשלט לחוות את זה שוב ושוב.
הבונוסים בדי וי די מתרכזים בעיקר בתוספות לדיסק, ובחלקים שלא נכנסו אליו, פלוס גלריית תמונות, אז בנוגע לבונוסים יכלו להשקיע קצת יותר.
לסיכום הייתי אומר שההופעה עצמה מאוד חזקה, מרתקת ומקורית, אך לפעמים הניסיונות להפוך את הצילום למאוד אומנותי ולהעביר המון מסרים בו זמנית מדי פעם פוגע בתחושת הזרימה של ההופעה וקצת מנתקת אותך כמו כן כל האפקטים שיש בפלייבאק, שמצד שני, אי אפשר היה לעשות אותם אחרת.
רועי פוברצ'יק
