ביקורות
2002-09-15
ידוע שמקצוענות אמיתית אצל מוזיקאים נמדדת בדרך כלל בהופעות חיות מאחר ששם נמצא כל הלחץ (וגם הכסף) והקלטות של הופעות חיות נוטות להתאפיין בסאונד זוועתי, נפילות קצב ועוד פשלות כהנה וכהנה. מסתבר שPlanet X מעולם לא הפנימו את הרעיון הזה מאחר שההופעה שלהם נשמעת כמו משהו שהוקלט באולפני וורנר או משהו כזה ככל נראה תודות לסימון פיליפס שמקסס את האלבום. כל כלי נשמע חד וברור להדהים והסאונד הכללי ושאגות הקהל מכניסות את המאזין להרגשה שהוא ממש נמצא במלבורן אוסטרליה ביולי 2001 כשדרק שרניאן, טוני מקלפיין, וירג'יל דונאטי והבסיסט האורח דייב לה רו מתפרעים לפניו על הבמה.
אלבום ההופעה נפתח עם "Ignotus per Ingnotium" שיופיע באלבומם החדש MoonBabes
וכולל חומר מהאלבום "universe" ,אלבום הסולו "Planet X" של שרניאן ושלושה קטעי סולו מדהימים של שלושת ענקי הפרוגרסיב והפיוז'ן שנבנים אחד לתוך השני. מהסולו הספייסי של שרניאן אל תוך "warfinger" הפסיכודלי ומשם לסולו הטכני של דונאטי שמוביל בצורה מושלמת אל "Warfinger Reprise" וממנו לסולו של מקלפיין שמדגים בהחלט את היכולות של הגיטריסט הענק הזה. האלבום מסתיים במספר קטעים חזקים וסוחפים כמו "Her animal"
ו "Pods of Trance" שנותנים את העוצמה המתבקשת מהסגנון. ישנו גם קטע בונוס לא רשום
וקטלני למדי שמשלב את האורגן דיסטורשן הכבד סטייל ג'ון לורד של שרניאן עם הסאונד התופים המושלם של דונאטי.
אני חושב שדרק שרניאן בהחלט הצליח להגשים את חלומו ליצור את הלהקה האינסטרומנטלית החולנית ביותר שהעולם ראה. והוא יכול להודות על כך לזוג הפסיכוטיים הנוסף שהסכים להצטרף אל תוכניתו הזדונית!
טל גלפסקי
