2009-11-13
כמו בכל פעם שנופל על שולחני אלבום של להקה שאני לא מכיר, אני ישר רץ למיספייס ולשאר מקורות המידע הרלוונטיים,כדי להבין על מי ומה מדובר,כמו כן לדעת למה לצפות לפני השמיעה הראשונה.
להקת הבלאק וולצ'יה (Vallachia),התפרקה אי שם בסוף שנות ה-90, ושארית חברי הלהקה הקימו את
גרימלורד. הלהקה עברה מספר שינויים בהרכב לפני שהוציאו את האלבום הראשון שלהם ב-2007. לאחר אינסוף הופעות ועוד קצת חילופי נגנים בהרכב, הלהקה הוציאה את אלבומה השני-DOLCE VITA.
סיפור הכיסוי של הלהקה - דת' מטאל מלודי,עם יסודות של בלאק עם נגיעות של ת'ראש ופאוור מטאל (ממש כמו תפריט של קפולסקי). האמת - ממש לא כך.
האלבום פותח בשיר הנושא את שם האלבום ובאמת יש שם דת' עם נגיעות של בלאק מלודי (הקלידים, בעיקר הקלידים !). הסאונד נשמע טוב וכן המשולש תופים-ריפים-סולואים עובד נהדר. הם מוסיקאים כישרוניים. הבעיה מתחילה בשירה של הסולן Bart La Picard, שלפי דעתי, לא רק שאינה מתאימה מבחינה לוגית, הוא גם לא שר טוב.
כמו בשיר הראשון - גם בשיר השני ובשלישי המגמה ממשיכה בכיוון הזה, וכאשר הסולן מתחיל ממש לצרום לי באוזן ,אני מתחיל לסלוד מהלהקה.
כאשר קפצתי לשיר הרביעי, פתאום, למרבה הפתעתי, מישהו שמע את תחנוני. בששת השירים הבאים משהו קרה ללהקה והם החליטו לרדת מעניין השירה ולהתרכז במה שהם באמת טובים בו: לנגן. כל השירים עד סוף האלבום הם אינסטרומנטליים.
בשלב זה אפשר באמת לשמוע על מה מתבססים חברי הלהקה, ומתגלים השורשים שלהם: הרבה מאוד פאוור וספיד מטאל, ישר משנת 85 בגרמניה ובסן פרנסיסקו.יש הרבה מטאליקה והרבה Helloween. התחלתי להתרפק על זיכרונות מהעבר. גרימלורד הם מוסיקאים מוכשרים,ללא ספק, והביצועים שם ממש קרובים להיות מושלמים.
השאלה היא: מה לעזאזל היה שם בתחילת האלבום? ולמה הם לא הקשיבו לעצמם וגנזו את החומר הזה? דבר שני-למה הלהקה מתהדרת בכל מיני תגיות של דת' מלודי,באלק ת'ראש, פאוור,וגם פנקייק עם חומוס, במקום לקרוא לעצמה להקת מטאל אינסטרומנטלי? לפעמים אין שום דבר רע בנגינה בלבד.
לסיכום: אלבום נהדר לחובבי הז'אנר האינסטרומנטלי ,או לסתם חובבי מוסיקת מעליות של "בדרך לגהינום".
דולב זהרוני
